פסק-דין בתיק ת"א 6165-12-08

א.         רקע כללי:

1.                   התובעת הינה חברה שנוסדה לצורך הקמת מפעל לעיקור באמצעות שימוש בקרני גאמא (להלן גם - המפעל), מטרה שלקידומה פעלה החל מאמצע שנות ה-90'. מדובר במפעל שליבתו היא מתקן מיוחד בו מצוי חומר רדיואקטיבי - קובלט 60 - הפולט קרינה שבאמצעותה מתבצע הליך העיקור (להלן - הבונקר). מנהלה של התובעת היה והינו מר יורם כסלו.

2.                   לשם קידום מטרתה האמורה יצרה התובעת קשר עם חברה קנדית בשם MDS Nordion Inc. (להלן - חברת נורדיון), העוסקת בייצור מתקנים לעיקור בקרני גאמא, על מנת לרכוש ממנה מתקן כאמור לצורך הקמת המפעל. חברת נורדיון העלתה, במסגרת מגעיה עם התובעת, את האפשרות כי חלק מהמימון למפעל יינתן על ידי החברה הממשלתית הקנדית לפיתוח סחר חוץ Export Development Corporation (להלן - EDC), אשר תומכת כלכלית ביצוא של חברות קנדיות.

3.                   התובעת פנתה למרכז ההשקעות שליד משרד התעשייה והמסחר כדי לקבל סיוע על פי הוראות חוק לעידוד השקעות-הון, תשי"ט-1959 (להלן - מרכז ההשקעות). על פי כתב האישור מיום 14.11.96 החליטה מנהלת מרכז ההשקעות לאשר לתובעת תכנית השקעות " להקמת מפעל לעיקור בהקרנה לתעשייה ולחקלאות בשדרות" (ר' נספח נ/8). לפי תכנית זו נדרשה התובעת להשקעה בסך של כארבעה מיליון דולר (ארה"ב; כל המחירים הננקבים להלן בדולרים הם בדולר ארה"ב), וזאת לצורך קבלת מימון מהמדינה בסך של כמיליון דולר בהלוואה ומענק.

4.                   התובעת לא הצליחה לגייס את המימון הנדרש לה ועל רקע זה פנה מר כסלו לנתבע, שהינו עורך-דין העוסק בניהול מו"מ עם גופים מממנים, על מנת לשכור את שירותיו לצורך גיוס המימון שנדרש לתובעת. ביום 6.8.98 נחתם הסכם שכר טרחתו של הנתבע, הערוך כמכתב מהנתבע אל מר כסלו, בו נקבע כלהלן:

כפי שסוכם, אתן יעוץ משפטי שוטף בשיטת ה-" Retainer "...

בגין שירותי אלה אהיה זכאי לשכ"ט חודשי בשקלים חדשים השווה ל-1,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ ולא כולל הוצאות חריגות... ובתוספת 10% + מע"מ מהסכומים ו/או הבטחונות שיוזרמו לחברה במסגרת טיפולי... (ר' נספח ת/1; להלן - הסכם שכר הטרחה הראשון).

5.                   מר כסלו והנתבע יצאו לקנדה בחודש אפריל 1999, לצורך פגישות עם נציגי נורדיון ו-EDC. לאחר שובם ארצה פנה הנתבע לתובע, במכתב מיום 4.5.99, שנושאו " ייצוג משפטי - עדכון הסכם שכ"ט - קרן גאמא בע"מ". במכתב העלה הנתבע את הצורך בעדכון הסכם שכר הטרחה הראשון, וזאת " לאור השתנות הנסיבות" מאז נחתם שכר הטרחה הראשון. הנתבע ציין במכתב, בין השאר, כי " מתגבש הסכם כולל עם Nordion (בהיקף של כ- USD 3M )..." וכי " מתנהל במו"מ לקבלת עד 100% מימון לתשלום ל- Nordion , עם EDC , בכפוף להשלמת מצגת מסוימת שחלקה באחריותך הבלעדית..." (ר' נספח ת/2; להלן - מכתב הנתבע מיום 4.5.99).

6.                   ביום 20.5.99 נחתם בין התובעת לבין הנתבע השכם שכר טרחה מעודכן, הערוך אף הוא כמכתב מהנתבע אל מר כסלו, בו נקבעו לנתבע "תמריצי הצלחה" שונים בסכומים של בין 175,000 דולר לבין 275,000 דולר. כמו כן נקבע כי על חשבון תמריצי הצלחה אלה ישולמו לנתבע " 25,000 דולר ארה"ב במועד חתימת התקשרות מתוקנת זאת" (ר' נספח ת/4; להלן - הסכם שכר הטרחה השני).

7.                   במסגרת מאמציו לקידום הקמת המפעל ניהל הנתבע חליפת מכתבים עם EDC וחברת נורדיון וקיבל מהן, בין השאר, את המכתבים הבאים:

מכתב מ-EDC מיום 2.2.00 (ר' נספח ת/9), שבו נכתב כלהלן -

...As you know, our role is to assist Canadian exporters through the provision of financing and insurance services, subject to EDC's normal financing, insurance and Canadian benefits criteria. EDC may consider financing up to 85% of the value of Canadian goods and services provided that all normal EDC financing and Canadian benefits criteria are met.

In reply, we regret to inform you that EDC is not prepared at this time to offer financing support for the above-referenced transaction as it is currently structured . EDC is however open to looking at other financing alternatives...

מכתב מחברת נורדיון מיום 6.4.00 (ר' נספח ת/10), שבו נכתב כלהלן -

Following our meeting with EDC, it became clear that the organization is looking for supplemental information before committing to any financing...

8.                   לגרסת מר כסלו, שעוד תפורט להלן, הנתבע טען בפניו כי כתנאי לקבלת המימון מ-EDC, על התובעת, לרכוש קרקע לשם הקמת המפעל ודחק בו לעשות כן. בנסיבות אלה, ומכיוון שהקמת המפעל בשדרות לא הסתייעה, השקיעה התובעת סכום של 620,000 דולר ומע"מ ברכישת חלקת מקרקעין במישור אדומים מחברת יונה נכסים ומבנים בע"מ (להלן - חברת יונה) לצורך הקמת המפעל (להלן - המקרקעין או המקרקעין במישור אדומים); והכל בהתאם להסכם המכר שנחתם בין חברת יונה לבין התובעת ביום 21.6.99 (ר' נספח ת/8; להלן - הסכם המכר הראשון).

9.                   התובעת האמינה, לטענתה על סמך מצגים בעל-פה של הנתבע בפני מר כסלו, כי EDC אמנם הבטיחה לה מימון בסכום של שלושה מיליון דולר (להלן גם - המימון הקנדי). עם זאת,  עדיין היה חסר לתובעת, לצורך הקמת המפעל והבונקר, סכום של כמיליון דולר נוספים, שהיא התקשתה בגיוסו.

10.               בחלוף הזמן גילה מר מרדכי יונה - מנהלה של חברת יונה, ממנה כאמור רכשה התובעת את המקרקעין - עניין בהשקעת הסכומים שנדרשו. ואולם, מר יונה התנה את השקעתו בהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים, כפי שהנתבע הסביר בישיבת בעלי המניות של התובעת מיום 19.5.02 (ר' נספח ת/11), כלהלן:

(א)        קבלת אישור מעמד "מפעל מאושר" מחדש.